
כשקבוצה מסויימת של שרירים מתפתחת מהר יותר מקבוצה אחרת, ה פרופורציה בין חלקי הגוף נעלמת. למשל כשבאימון ידיים משקיעים המון בדו-ראשי, ומזניחים את התלת-ראשי, שמייצר כ-75% מגודל השריר.
עקרון האיזון לא מדבר על משקלי עבודה. דהיינו, שרירים שונים עובדים עם משקלים שונים, וזה בסדר. רירי המותן חזקים בהרבה משרירי הידיים, ולכן משקל העבודה יהיה בהתאם. אך העומס חייב להיות פרופורציונלי. רק כך תוכלו להשיג גוף יפה ומפותח על כל אבריו.
יוצא הדופן היחיד לעקרון זה הוא ההתאמה הגנטית. לפעמים, יש נטייה של שרירים מסויימים לגדול מהר יותר לחלק מהמתאמנים. כאן יכנס לתוקפו עקרון ההעדפה, עליו נדבר בעתיד.