
בדרך כלל מבצעים את התרגיל באחיזה צרה (כמחצית מרוחב הכתפיים). אופן ביצוע זה מאפשר להרים את המרפקים מעל קו הכתפיים, ובכך להשיג כיווץ מקסימלי של השריר.
אולם, יש גם לא מעט חסרונות באחיזה הצרה. למשל, הרמה כזאת של המרפק אינה בריאה במיוחד למפרקי הכתף, בשל התנועה הסיבובית שאתם נאלצים לבצע. החלפת האחיזה באחיזה רחבה תאפשר למנוע את הסיבוב, ובנוסף גם תפעיל יותר את חלקו התיכון של שריר הדלתא – ובכך תתרום לעיבוי הכתפיים. ככל שהאחיזה תהיה רחבה יותר (מרוחב הכתפיים), חלקיהם התיכון והאחורי של שרירי הדלתא יעבדו משמעותית יותר מאשר בעת ביצוע התרגיל באחיזה צרה. בנוסף, יופעל גם חלקו העליון של שריר הטרפז.
בשורה התחתונה, אם המטרה שלכם היא חידוד שרירי הטרפז ויצירת "קו" הפרדה בניהם לבין שרירי הדלתא התיכוניים, השתמשו באחיזה צרה והקפידו על ביצוע נכון (תנועה של המרפקים פרוסים לצדדים ונעים כלפי מעלה). מאידך, אם המטרה היא פיתוח חלקיהם התיכון והאחורי של שרירי הדלתא ושריר הטרפז, השתמשו באחיזה רחבה יותר. במקרה זה ניתן לשלב את התרגיל בין לחיצת כתפיים באמצעות משקולות יד לבין עליות מתח. ניתן לבצע את התרגיל גם באמצעות מכונת סמית או שימוש במשקולות יד.