מחד, תנועה מלאה גורמת לעומס להתפקס במפרקים לקראת סוף התנועה (למשל בנקודה העליונה של לחיצת חזה). אך מבחינת אימון כוח, זה בדיוק מה שאנו מחפשים, לא? מה גם שיישור מוחלט של הידיים והרגליים מביא למתיחה מסקימלית של השרירים (למשל בעליות מתח – הנקודה התחתונה מביאה למתיחה מקסימלית של השריר הרחיב).
מאידך, מתאמנים מנוסים שמו לב שבעת אותן עליות המתח - גם בהיעדר "עליה עד הסוף" (5-7 ס"מ לפני שהסנטר עובר את המוט) - השריר הרחיב מקבל די עומס, וגודל הודות לעובדה שהוא נתון תחת עומס במשך כל זמן ביצוע התרגיל. המצב דומה גם בזמן ביצוע של לחיצה צרפתית, כאן הידיים לא מתיישרות עד הסוף בנקודה העליונה; וכפיפות מרפקים על ספסל כומר, שגם בעת ביצוען לא נועלים את המרפקים.
אז איפה האמת? כרגיל – היא היכנשהו באמצע. אם בעליות מתח מטרתכם היא פיתוח השריר הרחיב, יש לבצע את התנועה באמפליטודה מלאה. בתרגילים לדו-ראשי, ניתן להסתפק באמפליטודה חלקית, ולא לנעול את המרפקים. בתרגילים הבסיסיים (לחיצות חזה, שפיפות ברכיים, הרמה למותן, וכו'), אם מטרתכם היא כוח – יש ליישר את הידיים והרגליים עם הסוף (זהירות, כמו שאמרנו, נוצר עומס על המפרקים, ולכן עליכם לחמם אותם היטב בטרם תחילת האימון). אך אם המטרה הגדלת מסת השריר, יש לוודא - בכל התרגילים (למעט כמה מיוחדים) - שהשרירים נמצאים תחת עומס מתמיד, ולכן אין ליישר את הידיים או הרגליים עד הסוף. זה יעזור לכם לשמור על מפרקים בריאים יותר. שימו לב שגם כאן, לא ליישר עד הסוף לא אומר לבצע חצי תנועה, זה אולי קל יותר, אבל עם הזמן תאבדו את הגמישות ובכך תעלו משמעותית את הסיכוי להפצע.
אימון נעים!
ל הזכויות שמורות לסודית - תוכנית לפיתוח הגוף. כל היצירות שפורסמו כאן הינן תחת רישיון ייחוס-שימוש לא מסחרי-שיתוף זהה. חלק מהתמונות או הסרטים עשויים להיות כפופים לזכויות יוצרים או סימני מסחר נוספים.